היקרי נ' רהיטי דורון עיצובים בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך של 1,000 ש''ח בטענה לאי התאמה במוצר אשר נרכש.

ביום 22.01.10 רכש התובע מהנתבעת מערכת ריהוט הכוללת, בין היתר, שולחן כתיבה, וזאת תמורת סך כולל של 2,000 ש''ח. ערכו של השולחן במערכת הכוללת אשר נרכשה עמד על 720 ש''ח.

לטענת התובע, לאחר הרכבת השולחן בביתו התברר לו, כי השולחן איננו זה אשר הוזמן בפועל. השולחן אשר הוזמן, טוען התובע, כלל תמיכה אחת ויחידה של רגל מנירוסטה, בעוד השולחן אשר הותקן בביתו כלל, בנוסף לרגל מנירוסטה, גם דופן מעץ. רק להסרת ספקות יובהר, כי הכוונה לתמיכה בצד אחד של השולחן כאשר אין בין הצדדים מחלוקת לעניין תמיכה בצד השני.

טוען התובע, כי התמיכה הנוספת אשר ביצעה הנתבעת איננה מאפשרת את השימוש לו יועד השולחן ולפיכך, פנה אל הנתבעת בבקשה להסירה. הנתבעת מצידה, מוסיף וטוען התובע, אמנם ניאותה להסיר את התמיכה הנוספת אך מיאנה להחליף את הפלטה כולה, דבר אשר היה מותיר 12 חורים בתחתית השולחן. התובע עותר איפוא לחיוב הנתבעת בסך של 1,000 ש''ח המבטא את השבת הכספים ששולמו בגין השולחן בצירוף הוצאות נלוות.

הנתבעת מצידה, טוענת כי התשלום אשר שילם התובע עבור השולחן מסתכם בסך של 560 ש''ח בסך הכל, שלא כטענת התובע. עוד טוענת הנתבעת כי השולחן הותקן בביתו של התובע לשביעות רצונו המלאה, והראיה שהתובע חתם על אישור בדבר התקנת השולחן. עוד טוענת הנתבעת, כי פלטת השולחן הוצרה לפי בקשת התובע ורגל העץ הוספה לשולחן ללא תשלום נוסף ומתוך הכרח לשמירת יציבות השולחן. הנתבעת הסבירה, כי כאשר הלקוח אינו מעוניין לקבע פלטת שולחן לקיר, אין מנוס מהוספת תמיכה נוספת לשולחן. הנתבעת טוענת איפוא, כי אין יסוד לתביעת התובע וזו מבטאת ניסיון לעשיית עושר שלא כדין.

התובע העיד בפני, חזר על טענותיו והדגיש כי הרכבת רגל העץ נבעה מטעות של התובעת. התובע שב וטען, כי אין הוא מסכים להסרת רגל העץ וסתימת החורים והוא עומד על החלפת השולחן לשולחן חדש, כפי שרכש.

בהתאם לדיני המכר, חובתו של ספק למסור לרוכש מוצר מוצר המתיישב ומתאים לזה אשר הוזמן. כאשר טוען התובע כי המוצר אשר סופק לו איננו תואם את המוצר אשר הוזמן על ידו, עליו הנטל להוכיח טענה זו.

מהעובדות אשר התבררו בפני עולה, כי כאשר הותקן השולחן בביתו של התובע, היה התובע בביתו ויכול היה בנקל להבחין באופן בו מותקן השולחן, לרבות הוספת רגל העץ. טענת התובע בכתב התביעה לפיה התבקש לצאת מהחדר בעת ההתקנה, איננה שוללת את חובתו לבחון את השולחן אשר מסופק לו ולוודא כי זה מתיישב עם השולחן אשר הזמין. גם אם לא נכח התובע בחדר בעת ההתקנה, אין הוא טוען ואף לא סביר, כי מאן דהוא ימנע ממנו בדיקת השולחן מיד לאחר התקנתו. לא זו בלבד שהתובע לא הלין על פגם בשולחן מיד לאחר ההתקנה, אלא שהתובע אף חתם על אסמכתא ואישור בו כתוב באלו המילים: "הנני מאשר את קבלת המוצרים לשביעות רצוני המלאה".

זאת ועוד, מעיון בתמונות אשר הוצגו בפני, ניתן להבין את ההיגיון בהתקנת רגל העץ הנוספת, כאשר כפי שטען נציג הנתבעת, תמיכה זו הכרחית כאשר לא מחברים את השולחן לקיר. יכול היה התובע לעצור את התקנת רגל העץ עודה באיבה, אך כאמור, התובע לא עשה כן. התקנת התמיכה בוצעה לפי שיקול דעת נציגי הנתבעת, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעת זה, לא מצאתי כי התקנה זו נעשתה מתוך טעות וכאמור, לא מצאתי כי התובע עשה משהו כדי למנוע זאת.

לא זו אף זו, שעיון בתמונות אשר הוצגו בפני איננו מאפשר את המסקנה לפיה השולחן, במצבו כפי שהוא, איננו תואם את השולחן המוזמן באופן היוצר אי התאמה, כנדרש בחוק המכר. קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שהסרת רגל העץ וסתימת החורים בתחתית השולחן לא ייצרו אף הם אי התאמה המצדיקה את קבלת טענות התובע.

הנתבעת ניאותה לבקשת התובע להסרת רגל העץ, כפי שביקש התובע, וכפועל יוצא מכך אף לסתום את החורים אשר יווצרו בתחתית השולחן. בכך יצאה הנתבעת כדי חובתה ואם הצעה זו אינה מקובלת על התובע, אין לו כל זכות להוסיף ולבוא בטרוניה כלפי הנתבעת.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין יישא התובע בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה בסך של 200 ש''ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ג אלול תש"ע, 23/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן